אבל הבית… הוא מלא בשלוליות והריח פשוטלא יוצא...מה עושים?
איך נלמד את הגור שצרכים צריך לעשות בטיול ולא בשום מקום אחר?
אז הכנתי בשבילכם מדריך מלא עם כל הצעדים לגמילה מצרכים בבית.
אפשר לחלק את התהליך למספר שלבים: (תהליכים הקורים במקביל)
# הקטנת שטח המחייה-הכלבים בניגוד לחיות אחרות (חזיר, פרה) נחשבים לחיה נקייה, אין להם רצון ללכלך את הטריטוריה שלהם ולכן בטבע כלבים נוהגים לעשות את צרכיהם בגבולות הטריטוריה- הדבר נכון גם לכלבינו בבית.
הבית הוא מקום גדול לגור ולכן הוא ימצא לעצמו את המקום שלו ושאר הבית יוגדר מבחינתו כגבולות של הטריטוריה שם הוא ייעשה את צרכיו.
לכן, הצעד הראשון בתכנית הינו להקטין את שטח המחיה של הגור על ידי גדר גורים או כלוב אילוף (לכל המתנגדים, אפנה אתכם למאמר שכתבתי על יתרונות התא- מוזמנים לקרוא ולשפוט בעצמכם).
צעד זה יקטין משמעותית את הרצון של הגור ללכלך את הטריטוריה שלו וכך גם לקיצור משמעותי של החינוך צרכים.
# תכנית טיולים מסודרת- יכולתו של הגור להתאפק עד גיל 7-8 חודשים הינה מוגבלת.
#כמות הטיולים- על מנת ללמד את הגור שצרכים צריך לעשות בטיול יש להוציא אותם מספר רב שלפעמים, כמה? בתור התחלה כמה שיותר, ההמלצה שלי היא לפחות 6 פעמים ביום. הסיבה היא שהגור לא מעוניין לעשות את הצרכים בגדר שלו ובעזרת ריבוי טיולים יבין שיש לו אלטרנטיבה, ואם יתאפק הוא יוכל ולעשות בחוץ.
לאט לאט אפשר להוריד את כמות הטיולים היומית וזאת בהתאם לרמת האיפוק שלו וגילו של הגור.זה עניין של ניסוי וטעיה, אם אתם חושבים כי חלה התקדמות תנסו להוריד את כמות הטיולים.
הגור חזר לעשות צרכים? תחזרו שלב אחד אחורה.
# אופי הטיול- העולם הינו מקום מלא גירויים לגור הקטן וטיול מבחינתו הוא בדרך כלל הפעם הראשונה שהוא נתקל בדברים בסיסיים כמו מכוניות, כלבים אחרים, ריחות ורעשים חדשים. ככל הנראה בפעמים הראשונות כל עיסוקו של הגור תהיה בהתפעלות והסתקרנות מהסביבה החדשה מה שיגרום לכך שהוא לא יתרכז בעשיית צרכים, ובשנייה שיחזור הביתה הוא ייזכר שהוא מתאפק ויעשה בבית.
לכן, בניגוד לדעה הרווחת הטיולים צריכים להיות משעממים וקצרים.
ההמלצה שלי שמסלול הטיול יהיה קבוע ואורך הטיול יהיה בין 5-7 דקות. כך אחרי מספר טיולים הכלב ילמד את הסביבה ורמת הסקרנות תרד מה שיוביל אותו לעשות צרכים במהלך הטיול.
אז סיכום קצרצר:
# בין 5-6 טיולים ביום והורדה בהדרגה בהתאם לרמת ההתאפקות של הגור- עדיפות למרווחים שווים בין הטיולים.
# הטיול לא צריך להיות ארוך (בין 5-7 דקות).
# הטיולים צריכים להיות זהים # הקצבת אוכל ומים- צעד נוסף שיכול לזרז את החינוך צרכים הינו הקצבת האוכל והמים לגור.
לגורים יש נטייה לשתות בלי הפסקה (כן, גם אם הם לא באמת צמאים) מה שמשפיע ישירות על כמות השתן שלהם ועל זמן ההתאפקות- ככל שהגור שותה יותר כך הוא יכול להתאפק פחות.
בעזרת הגבלת כמות המים הגור ישתה פחות וכך יוכל להתאפק יותר זמן.
**כמובן שגורים צריכים לשתות הרבה ויש לוודא שהגור לא מתייבש ובאשר להגבלת כמות האוכל? ההמלצה שלי, בלי קשר לחינוך צרכים, היא חלוקת כמות האוכל של הגור ל-3 פעמים ביום (כלבים בוגרים לפעמיים). יש להקציב זמן של חצי שעה ולאחר מכן להוציא את המרקית, בין אם נשאר אוכל ובין אם לא. הסיבה הינה שהכלב יבין כי האוכל זמין במשך כל היום, מה שיכול לגרום בעיות אכילה. בנוסף, במצב בו הכלב עושה פעילות ספורטיבית על קיבה מלאה יכול להגרם היפוך קיבה. נשכנות גורית תקופת הגורות מתבטא פעמים רבות בסקרנות רבה, מתיחת גבולות, כלומר, אם יש לכם גור שהורס, נובח, נושך ולועס כל דבר שהוא מוצא הרשו לי לומר: יש לכם גור נורמלי.
משמעת
משמעת בסיסית לפי דעתי, ישנה חשיבות גדולה לתחילת עבודה עם הכלב כבר בגיל צעיר.
ישנם מספר יתרונות לכך:
# הכנסת הגור למסגרת של עבודה
# הצבת גבולות
# פריקת אנרגיה
# יצירת קשר נכון עם הגור תחילה, העבודה תתבצע אך ורק בעזרת תגמול חיובי ורק לאחר שיגדל קצת נתחיל לדרוש ממנו
חשיפות
אחד הדברים החשובים ביותר בעיני הינה חשיפה נכונה של הגור.
חשיפה נכונה בגיל צעיר תעצב את אופיו של הכלב בגיל בוגר יותר.
כמו כל יצור חי אנו מפחדים מדברים שאנו לא מכירים, לכן יש לחשוף את הגור לעולם החיצון-
# החל מאנשים חדשים
# רעשים חזקים כמו מכוניות או רעמים
# חיות- כלבים, חתולים וכו
# מקומות הומים- אם בעתיד נרצה שהכלב ייקח חלק פעיל בחיינו מעבר לגבולות הבית נרצה שיידע להתמודד עם סיטואציות שונות כמו סופר, שוק, רחוב וכו'
את החשיפה יש לבצע בהדרגה ובזהירות על מנת לא לגרום לגור לטראומה.
יש לעשות את החשיפה בגיל צעיר ככל הניתן בהתאם לרמת חשיפתו של הגור. חשיפה מוקדמת תתרום רבות לחוזק מנטלי של הגור ובעזרת היכרות נכונה אנו נפחית את הפחד של הגור ובכך הוא יהיה חברותי יותר ופתוח יותר לסיטואציות חדשות.
